עיזבונות

עיזבון הוא מונח משפטי שאותו תשמעו די הרבה בהקשרים של צוואות וירושות, אולם, למעשה, כמושג הוא אינו מוגדר בחוק הישראלי, אלא שהפרשנות שניתנה לו בפסיקה – "כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש" (בע"א 148/53 מ. פנץ ו"אגד" בע"מ נ' פלדמן), היא הפירוש הרווח לו כיום. אם כן, מהם אותם "עיזבונות"? האם הם כוללים את כל נכסי המוריש?

מה הם עיזבונות?

כ"עיזבונות" מוגדרים סך כל נכסיו של האדם המוריש – רכושו, נכסיו (כולל נכסי של קניין רוחני), זכויותיו וחובותיו, מהרגע שבו האדם נפטר ועד לרגע סיום הליכי ההורשה – בין אם באמצעות קבלת צו הירושה או באמצעות קבלת צו קיום צוואה. במקרים בהם הנפטר הותיר צוואה, עיזבונו יחולק בין היורשים המצוינים בה ועל פי ההוראות הנכללות בה. במקרים בהם לא קיימת צוואה, עיזבונו של הנפטר יחולק על פי כללי הירושה שעל פי הדין, כפי שהם נקבעו בחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

האם עיזבון אכן כולל את כל הנכסים?

עד כאן, הכל כשורה. אולם, הדברים מתחילים להסתבך מעט, שכן חוק הירושה, תשכ"ה-1965 מסייג שלושה סוגי נכסים שאינם נכללים בכלל העיזבון – כספי הביטוח העתידים להיות משולמים לאחר מות האדם, החברות בקרן פנסיה והחברות בקופת תגמולים / קופת גמל.

כלומר, היורשים של שלושה רכיבים אלה אינם יורשים אותם באופן אוטומטי, בין אם המדובר ביורשיו של אדם בדין או ביורשיו על פי צוואה, שכן, הכספים הללו מוחרגים מהעיזבון והם משולמים לאדם או לאנשים שנקבעו כמוטבי המנוח ברישומי חברת הביטוח או קופת הגמל. ומן הסתם, קיימים לא מעט מקרים, בהם היורשים כדין או היורשים בצוואה אינם המוטבים הרשומים ברישומי חברת הביטוח, קרן הפנסיה או קופת הגמל.

מה הבעיה העיקרית עם עיזבונות?

מרגע פטירת המוריש ועד להכרזה על יורשיו, למעשה, אין גורם שיכול לטפל בענייני העיזבון ו / או לפעול בשמו של העיזבון – אין בידי אף אחד את האפשרות למשוך כספים מחשבונות הבנק, למשל, אי אפשר למכור או להשכיר את נכסי הנדל"ן, ויתרה מכך, גם ענייני ניהול עיזבון או החלטות עסקיות דחופות, אינם יכולים להיות מטופלים, בשל החוסר ב"בעלים" רשמיים. עובדה זו, הוליד את הצורך במינויו של מנהל עיזבון זמני, שתפקידו כולל את השמירה על הכספים, פעולות הנוגעות לכינוס הנכסים הנכללים בעיזבון, השכרתם של נכסים הנכללים בו, תשלום החובות וכן הלאה. כל עוד לא ממונה לעיזבון מנהל זמני, עד למועדי מתן צו הירושה או קבלת צו קיום הצוואה, קבלת סעדים דחופים תצריך פניה לבית המשפט, זאת, בעיקר במקרים בהם ההמתנה למינוי המנהל הזמני עלולה לגרום לעיזבון נזקים.

עיזבונות, מעצם המגבלות החוקיות המוטלות עליהם, מעוררים לא מעט אתגרים חוקיים ותפעוליים. ועל כן, בכל סוגיה או בעיה המתעוררת בנושא, חשוב להסתייע בשירותי עורך דין מומחה שתחום התמחותו הוא עיזבונות, ירושות וצוואות.

לקוחות משרד עורכי דין דויד יוסף נהנים ממעל לעשר שנות ניסיון, איכות, אמינות, יחס מקצועי וטיפול אישי בכל לקוח. בשל מורכבותם של העיתויים שבהם אנחנו פוגשים את הלקוח, אנחנו מעמידים לרשות כל אחד מהם, את ניסיון המקצועי שלנו, כמו גם את הגישה הדיסקרטית והאישית שבהם אנחנו מטפלים בכל תיק.