התאמתה של הכתובה למציאות המשפטית והחברתית של ימינו
הכתובה הינו מסמך משפטי המעיד על ההתחייבויות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האישה עם הנישואין, מוסד זה החל עוד מימי 'אברהם אבינו' 1, כמו שציין ביהמ"ש ב'פס"ד פלונית' 2, כך שמוסד הכתובה הנו קדום ומושרש באופן עמוק במסורת ובהלכה היהודית ובדין העברי בימינו, כפי שיתבאר בהרחבה בהמשך.
נהוג כי הכתובה כוללת שלוש התחייבויות של הבעל: (א) עיקר הכתובה לרבות מזונותיה, (ב) דמי כתובה ותוספת הכתובה, (ג) נדוניה: רכוש שהביאה עמה ותחזור עם פקיעת הנישואין. הכתובה נמסרת לאישה קודם כניסתה לחופה ומחייבת את הבעל לשלם לאשתו סכום מסוים בזמן גירושין, וכן חיוב על היורשים לשלם לאישה אם התאלמנה 3. מקובל כי הכתובה נשארת ברשות האישה או מצויה במשמרת אצל מי מבני משפחתה.
זאת, בנוסף ליתר החיובים החלים על הבעל כלפי אשתו, על מנת לתת לאישה מעמד חוקי וחזק כנגד. הטבות שמקבל הבעל, עליו חלים חיובים רבים יותר כלפי אשתו, ולחיזוק התא המשפחתי 4 אך האם צריך להיות כך בימינו אנו? בעבר, נהוג היה שהאישה היתה מצויה בבית, מטפלת בענייני הבית ומגדלת את ילדי בני הזוג, והרכוש שנצבר היו נחשבים לרכושו הבלעדי של הגבר, למעט נכסי צאן ברזל ונכסי המלוג חוזרים אליה, וכתובתה.
משמעותה המקורית של הכתובה נועדה להיות משקולת על החלטתו של הבעל להוציאה, קרי, 'שלא תהא קלה בעיניו', ובמובנה הפיננסי, שימשה הכתובה סיוע כלכלי לאישה, המוצאת את עצמה פרודה או אלמנה ללא רכוש, והייתה מעין קרן פיצויים ליום אפור; קרן חיסכון המאפשרת לה שלא למצוא עצמה חסרת כל לגמרי, או אז, כספי הכתובה היו צריכים . להספיק לה לתקופת זמן עד שתוכל האישה לעמוד על רגליה שוב ולדאוג לעצמה במצבה החדש 5
אך בתקופה בה אנו חיים וביחס לתקופות קדומות, מעמדה של האישה השתנה מבלי הכר; האישה מבקשת לממש את עצמה ובכלל זה לצאת, לפתח קריירה, לעבוד ולהשתכר – ולעתים האישה משתכרת בשכר הגבוה מבן זוגה. אם כן, החוק האזרחי קובע כי ברירת המחדל היא שהאישה זכאית למחצית הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג אלא אם מצוין אחרת בחוק ו/או בהסכם כאמור ומשכך, יש לבחון האם סביר שהאישה תצא עם כתובתה נכסי צאן, ונכסי המלוג על פי הדין העברי, ובנוסף גם עם מחצית מהרכוש שנצבר, בהתאם לחוק.
כל זאת במקרים הנדרשים לכך, שכן בדרך כלל, זוגות המבקשים להתגרש מסדירים אגב הסכם הגירושין את יתר התנאים כמו גם את רכושם ובכלל זה, האישה מוותרת על כתובתה ועל תוספת . כתובתה.
